top of page
Reshit Mada Logo w Bckgrnd.jpg

ראשית מדע

להבין איך דברים עובדים

:ברקע

,המעבדה של אדיסון

ממציא המנורה, הפטפון והקולנוע

הממציא הגדול ביותר בכל הזמנים

המחיש באופן מאלף את הקשר בין

הבנת המדע

ליצירת מהפכות בחיי היום יום

Arrow Down

אודות

מתודולוגיה - מדע ״בידיים״

כללי

הזיקה ההדוקה בין תאוריה לניסוי הינה אבן הבניין העיקרית של המתודה המדעית. התאוריות האלגנטיות ביותר - אשר אינן עומדות במבחן הניסוי - אחת דינן: להזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. 

השימוש באוטוריטה ״המורה אמר״ / ״הספר אמר״ / ״ההורה אמר״ - מהווה טיעון מדעי ריק מתוכן.

פעילויות ההעשרה של ראשית מדע מובנות להמחשת ובחינת עקרונות מדעיים ״בידיים״. הילדים מוכוונים לספקנות ביקורתית המותירה את תפקיד ״השופט״ שאין לערער עליו - לטבע עצמו. 

הויכוח בין קופרניקוס וגלילאו לכנסיה - ״האם כדור הארץ הוא זה שנע״ - חייב להיות מוכרע על ידי תצפיות ונימוקים. 

גלילאו במובן זה מסמן את ראשית המדע, עת הגה וביצע סדרה של תצפיות וניסויים על מנת לבחון באופן שיטתי את כל אחת מהטענות וטענות הנגד הכרוכות בהשערה שכדור הארץ הוא זה שנע.

זוהי גם הסיבה לשם וללוגו של העמותה.

ההתנסות במהלך השנים הלא מעטות בהן פועלת העמותה המחישה כי יש למתודה זו גם ערכים פדגוגיים מובהקים.

הן ההתלהבות והמוטיבציה ללמידה, והן מידת ההטמעה של העקרונות המדעיים הנלמדים בדרך זו - של בחינה ספקנית וניסוי - גבוהות משמעותית מהמוכר במסגרת הלימודים הקונבנציונאלית.

ראשית מדע הוקמה ומופעלת בידי אנשי מדע מהתעשיה והאקדמיה. מאות אלפי ילדים בכל רחבי הארץ נהנו מפעילויות העמותה מאז הקמתה ב2003.

 

העמותה הינה מלכ״ר הפועל על בסיס התנדבות ותרומות בלבד. כל פעילויות העמותה מועברות לילדים ולקהל הרחב - בחינם.

פעילויות ההעשרה הסדירות של העמותה משובצות בבתי הספר במהלך שעות הפעילות הסדירות. מדריכי העמותה מביאים איתם את הציוד והחומרים הדרושים לקיום הפעילויות.

ראשית מדע נהנית משיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות המעודדות עובדים בעלי רקע השכלתי טכנולוגי ומדעי להתנדב לפעילוית ההעשרה תוך שימוש בתוכניות וכלי ההעשרה של העמותה.

ראשית מדע פועלת בשיתוף עם המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב (תלמידי הדוקטורט והמסטר באסטרופיזיקה), ביזום והפקת ארועי אסטרונומיה לקהל הרחב, בתרגום והנגשת תמונת היום באסטרונומיה של NASA, ועוד.

ABOUT
PROJECTS

פרויקטים

תמונת היום באסטרונומיה

תמונת היום באסטרונומיה

תמונת היום באסטרונומיה הינה פרוייקט בחסות NASA.

התמונה משקפת מחקר עדכני והיא מתפרסמת ברמה יומית.

ראשית מדע הינה הגוף הרשמי אשר הוסמך בידי NASA להנגיש את התמונה בישראל.

מגדל אפל בקבוצת עקרב

בצדודית על רקע שדה כוכבים עשיר לאורכה של קבוצת הכוכבים הארכנולוגית עקרב, ענן האבק הקוסמי המתועד מעורר אסוציאציות של מגדל אפל ומאיים. למעשה, מאוד יתכן שבתוככי המבנה העצום, המתועד בפורטרייט טלסקופי יפיהפה זה, המשתרע על פני כ40 שנות אור, מתרחשים תהליכי יצירת כוכבים, עת כמויות מפלצתיות של אבק וגז מולקולרי קורסות אל תוך עצמן. הענן הקוסמי מעוצב בידי קרינה אולטרא-סגולית עזה הנפלטת מכוכבי הOB הלוהטים של NGC 6231, הממוקם בחלק הימני העליון של התצלום. אור האולטרא-סגול האנרגטי אחראי גם להזנה האנרגטית גז המימן הנראה בוהק בגוון אדמדם בשולי הענן. הכוכבים החמים המשובצים בענן נראים כערפילית החזרה כחלחלה. הענן הקוסמי העצום והערפיליות הכרוכות בו מצוי במרחק של כ5000 שנות אור.

DART_Impact.jpg

פאנורמת פני שטח ירחי דרומי

הקוטב הדרומי של הירח מצוי בכיוון הקצה העליון השמאלי של פאנורמת פני שטח טלסקופית עתירת פרטים זו. פני השטח המחוספסים הללו תועדו ב 23 באוגוסט. פרספקטיבת הצילום מכווצת את המראה באופן שמדגיש את המכתשים וגורם להראות יותר אובליים בסמוך לשפת הירח. מכתש מורטוס בן 114 הקילומטרים, בולט בסמוך למרכז. מורטוס הינו מכתש צעיר ביחס לאוכלוסיית המכתשים בגודלו, שוליו מדורגים והפסגה במרכזו היא בגובה של 2.1 ק״מ, בדומה למכתש הצפוני יותר, והצעיר טיכו. ההרים הנראים באזור שפת הירח מתנשאים עד לכדי כ6 קילומטרים מעל פני השטח. בסמוך לקוטב הדרומי של הירח, מכתשים שקרקעיתם שרויה בצל תמידי, צפויים להכיל מאגרים של קרח מים וגרמו לאזור להפוך ליעד מחקר פופולרי.

DART_Impact.jpg

גאיה: הנה מגיעה השמש

כיצד תראה החזרה הביתה, מאזוריה החיצוניים של הגלקסיה? על אף שתוכנן לענות על שאלות גדולות יותר, מידע שנאסף בידי משימת סוכנות החלל הארופית גאיה, מספק פרספקטיבה ייחודית מודרנית על מיקומינו ביקום. גאיה מקיפה את השמש בסמוך לכדור הארץ והיא מזהה מיקומי כוכבים ברמה כה בררנית עד כדי יכולת לזהות את שינויי המיקום במהלך שנה, שינויים השונים פרופורציונאלית ככל שמרחקם של הכוכבים גדול יותר - ובשיטה זו לקבוע את מרחקם. בחלק הראשון של הוידיאו נראה מתווה של שביל החלב אשר מתפתח לכדי הדמיית תלת מימד של המידע אותו ליקטה גאיה. מספר כוכבים מוכרים מזוהים בשמם, עת אחרים רק מסומנים במספרם הקטלוגי בבסיס הנתונים של גאיה. לבסוף המראה מגיע אל הסביבה הכוכבית שלנו, סביבה אשר מרבית חבריה זכו למעקב יסודי של גאיה, ומיד לאחר מכן אל שמש הבית שלנו. בסיומו של הווידיאו, הבוהק המוחזר מהפלנטה השלישית של השמש (כדור ארץ) הופך מובהק.

DART_Impact.jpg

אפולו 11 - פאנורמה של אזור הנחיתה

האם נחשפתם לאחרונה לפאנורמה מעולם אחר? פאנורמה זו אשר הורכבה מתצלומים עתירי רזולוציה מקוריים חושפת את אתר הנחיתה - ים השלווה הירחי. התצלומים בןצעו לפני כ55 שנה בידי ניל ארמסטרונג, תוך שהוא מביט מבעד לחלון רכב הנחיתה נשר, בסמוך לנחיתה ב20 ליולי 1969. התצלום בקצה השמאלי ( AS11-37-5449) הינו התצלום הראשון אותו תיעד אדם בעולם זר. צינור פליטה רקטי נראה בחזית משמאל (בכיוון דרום), עת מימין ניתן לזהות את הצללית של הנשר. לקנה מידה, המכתש הרדוד הנראה מימין הינו בקוטר של כ12 מטרים.התצלומים הללו אשר תועדו כשעה וחצי לאחר הנחיתה, עוד לפני הצעדה על הירח, נועדו לשמש גיבוי של מידע, במקרה ותדרש המראה דחופה חזרה.

DART_Impact.jpg

ספיראלת זמן

מה התרחש מאז נוצר העולם? ספיראלת הזמן המוצגת כאן כוללת כמה אבני דרך עיקריות. במרכז הספיראלה מצוי המפץ הגדול, המקום בו הזמן המוכר לנו, החל לפני כ 13.8 מיליארד שנה. תוך כמה מיליארדי שנים נוצרו אטומים, מהם נוצרו כוכבים, מכוכבים ואבק נוצרו גלקסיות, השמש שלנו, ובסמוך לאחר מכן - נוצר כדור הארץ, לפני כ 4.6 מיליארד שנה. החיים על פני כדור הארץ החלו לפני כ3.8 מיליארד שנה. תאים והפוטוסינתיזה נוצרו במיליארד השנים הבאות. לפני כ1.7 מיליארד שנים החלו חיים רב-תאיים לשגשג על כדור הארץ. דגים החלו לשחות לפני כ 500 מליון שנים, ויונקים החלו ללכת על האדמה לפני כ 200 מליון שנים. אדם הופיע לראשונה על פני כדור הארץ לפני כ6 מליון שנים, ויצר את הערים הראשונות לפני כ10,000 שנה. ספיראלת הזמן נעצרת כאן, אך ניתן להוסיף טיסה לחלל כאבן דרך נוספת - אשר החלה לפני כ75 שנה, ובשנים האחרונות ממש - אינטליגנציה מלאכותית שימושית.

DART_Impact.jpg

הירח וכדור הארץ - מבט מרחוק

כיצד כדור הארץ והירח נראים כאשר מביטים מהם מרחוק? לֹמרות שיש לא מעט תצלומים של שניהם יחדיו, הצמד המוכר תועד מנקודת מבט ייחודית זו בחלק האחרון של 2022 בידי רכב החלל הרובוטי אוריון, כחלק מממשימת ארטמיס I של NASA, עת הוא ביצע לולאה אל מעבר ללוויין המאסיבי ביותר של כדור הארץ, והביט לאחור אל עבר עולם הבית שלו. מכיוון שקוטרו של כדור הארץ גדול בערך פי 4 מזה של הירח, נראה הירח לכאורה גדול יותר עקב כך שהחללית היתה קרובה אליו יותר. משימת ארטמיס II מתוכננת לשאת אנשים להקפה סביב הירח ב2025. משימת ארטמיס III מתוכננת להנחית אנשים על הירח בחלק האחרון של 2026. בשבוע שעבר, נחת על פני הירח רכב החלל הרובוטי SLIM של סוכנות החלל היפנית JAXA, אשר שוגר מיפן, ושחרר שני סיירים קופצניים.

DART_Impact.jpg

אוריון כפי שכמעט ניתן לראות בעין בלתי מצויידת

האם אתם מזהים קבוצת כוכבים זו? למרות שזהו אחד ממקבצי הכוכבים היותר מוכרים בשמים, זהו אוריון מלא מכפי שניתן לראות בעין בלתי מצויידת - אלא רק כזה המתגלה בעזרת חשיפה ארוכה במצלמה דיגיטלית, ובצרוף עיבוד לאחר מעשה. כאןֿת בפינה השמאלית העליונה, הענק האדום והקר ביטלג׳אוז נראה בגוון כתום עז. רבים הם כוכבי אוריון הכחולים והלוהטים, עת הכוכב העל-ענק ריגל מאזן את ביטלג׳אוז בצד הימני התחתון. בחגורת אוריון שלושה כוכבים מסודרים בשורה, כולם במרחק של כ 1500 שנות אור מאיתנו, יציריו של הענן הבינכוכבי הממלא את הקבוצה. מיד מתחת לחגורת אוריון, יש כתם בוהק מטושטש - בית תינוקות כוכבי המוכר כערפילית אוריון. לבסוף, לולאת ברנרד הפחות מוכרת לעין הבלתי מצויידת - ערפילית ליטה גאזית עצומה המקיפה את חגורת אוריון, אשר התגלתה לפני כ100 שנה, בידי ברנרד - צלם אוריון.

DART_Impact.jpg

קסדתו של ת׳ור

לת׳ור יש לא רק יום פרטי (חמישי - Thursday), אלא גם קסדה חללית. NGC 2359 המכונה קסדתו של ת׳ור הינו ענן קוסמי בעל צורת כובע, אליו מחוברות כנפיים בצידיו. קסדתו של ת׳ור הינה בגודל של כ30 שנות אור - מימדים הרואיים גם כאשר מדובר באל נורדי. למעשה, מדובר בסוג של בועה קוסמית המנופחת בידי הרוחות המהירות הנובות מהכוכב הבוהק הסמוך למרכזה. הכוכב המרכזי הינו מסוג המכונה וולף-ראייט, ענק לוהט המצוי להבנתינו בשלב קצר, טרם הפיכתו לסופר-נובה. NGC 2359 מצוי במרחק של כ 15,000 שנות אור מאיתנו בכיוון קבוצת הכוכבים כלב גדול. תמונה חדה במדה יוצאת דופן זו הינה צרוף של מידע מפילטרים צרי סרט, הלוכדים לא רק את הכוכבים אלא גם את פרטי הערפילית. הכוכב במרכזה של קסדתו של ת׳ור צפוי להתפוצץ מתי שהוא במהלך אלפי השנים הבאות - בסופר-נובה מרהיבה.

DART_Impact.jpg

3 גלקסיות ושביט

שפע גלקסיות רחוקות נראות בשדה ראיה רחב זה, מעלה אחת גודלו, בכיוון קבוצת הכוכבים עגור. בולטות במיוחד הן 3 הגלקסיות הספיראליות בחלק הימני הנמוך. למעשה שלושתן מקובצות במרחק של כ70 שנות אור האחת מרעותה והן מכונות לעתים שלישיית עגור. הן חולקות המראה הטלסקופי היפה ,אשר תועד ב13 לדצמבר, יחד עם השביט המסומן C/2020 V2 ZTF. השביט, אשר היה בעת התצלום במרחק שלכ29 דקות אור מהפלנטה הנאווה שלנו, יוצא כעת מחלקה הפנימי של מערכת השמש ונע במסלול היפרבולי אל מתחת למישור המילקה. למרות שהשביט ZTF היה בןהק בעוצמה גדולה יותר כאשר חלף בקרבת השמש בחודש מאי, או בקרבת כדור הארץ בספטמבר 2023, הוא עדיין בוהק בהדמיות טלסקופיות המכוונות לשמי החצי הדרומי של כדור הארץ, כמעט בעוצמתה של שלישיית עגור.

DART_Impact.jpg

NGC 1499: ערפילית קליפורניה

האם האי המיתולוגי של המלכה קלפיה קיים בחלל? יתכן שלא, אך לגמרי במקרה קווי המתאר של הענן המולקולרי החללי הזה מזכירים את אלו של מדינת קליפורניה, ארה״ב. השמש שלנו ממוקמת בזרוע אוריון של שביל החלב, מרחק של כ1000 שנות אור בלבד מערפילית קליפורניה. ערפילית הפליטה הקלאסית, המוכרת גם כ NGC 1499, הינה באורך של כ100 שנות אור. הגוון הבולט ביותר באורה של ערפילית קליפורניה הינו האדום המאפיין את התמזגותם מחדש של אטומי מימן עם האלקטרונים האובדים שלהם, אשר נתלשו מהם (עקב ייינון) בידי אור כוכבים אנרגטי. הכוכב אשר אחראי ככל הנראה לאור האנרגטי הינו קסיי פרסיאי הנראה מימין לערפילית בוהק, חם וכחלחל. ערפילית קליפורניה, מטרה פופולרית בקרב צלמי אסטרונומיה, ניתנת לתצפית בשמים חשוכים, בכיוון קבוצת הכוכבים פרסאוס לא רחוק מהפליאדות, בעזרת טלסקופים רחבי שדה.

DART_Impact.jpg

עניין

נחיתה על המאדים
Perseverance Landing.jpg

סייר מחקרי משוכלל נחת על המאדים בהליך רב שלבי.

פוספין בנוגה
Perseverance Landing.jpg

אסטרופיזיקאי מראיין חברה מובילה בצוות המחקר.

החור השחור במרכז הגלקסיה
Perseverance Landing.jpg

טלסקופ הנפרש על פני כל כדור הארץ אפשר תצלום ישיר ראשון.

ישראלי בחלל
Perseverance Landing.jpg

איתן סטיבה האסטרונאוט הישראלי השני - ניסויים ייחודיים.

עניין
שיתופי פעולה

שיתופי פעולה

יצירת קשר

יצירת קשר

ראשית מדע

ת״ד 11052

תל אביב 6111001

bottom of page