top of page
Reshit Mada Logo w Bckgrnd.jpg

השביט NEOWISE

רקע כללי

שביטים הינם קרחונים מלוכלכים מעופפים: גושי קרח (מים) המהולים באבק, בגודל של מספר קילומטרים, המגיעים מחלקיה החיצוניים של מערכת השמש ומצויים במסלול הקפי סביב לשמש. בהתקרבם אל השמש הם מתחממים בהדרגה, מתחילים לפלוט סילוני קרח ואבק הנראים כזנבות ומידת הנראות שלהם הולכת וגדלה. רובם מתפרקים במהלך המעבר הקרוב אל השמש ורק תצפיות בטלסקופים מאפשרות לראותם. מיעוטם - דוגמת NEOWISE נשארים בשלמותם והופכים לשביטים ״מהאגדות״, כאלה הנראים בעין בלתי מצויידת. התצלום מימין משקף את המראה המרהיב של השביט מעל סטונהנג׳, בדקות שלפני הזריחה בתחילת השבוע של ה12 ליולי. בהערכות נכונה ומעט שיתוף פעולה של מזג האוויר, ניתן לחזות בתופעה הנדירה, בימים הקרובים, גם מישראל.

NeowiseStonehenge_Deval_960.jpg

כיצד, היכן ומתי ניתן לצפות בשביט

השביט עדיין קרוב יחסית לשמש ולכן ניתן לראותו בשעה שלפני הזריחה או בשעה שלאחר השקיעה.

 

  • מתי: החל מה14.7.2020 עיתוי התצפית המומלץ הוא בשעה שלאחר השקיעה. מ20:30 ואילך, לערך.

  • היכן: השביט יראה נמוך מעל האופק הצפון מערבי. יש לבחור אתר תצפית חשוך ככל האפשר, ללא עננים או אובך בסמוך לאופק.

  • כיצד: באמצעות עיניים בלתי מצויידות שהסתגלו לחשיכה. או - עדיף - מבעד למשקפת שדה.

 

השביט חלף ב3 ליולי בנקודה הקרובה ביותר במסלולו אל השמש. כעת הוא כבר בחלק ממסלולו המרחיק אותו מהשמש, בדרכו לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ שלנו, ב23 ליולי.

בכל יום נוסף שעובר לקראת אותו מועד, נראות השביט תחל בגובה זוויתי גדול יותר מעל האופק. 

האיור מימין ממחיש את מיקומו ההתחלתי של השביט בכל אחד מהערבים הללו.

NeoWise_edited_edited.jpg

זנבו של השביט - שביט בתקריב

כיצד נוצרים זנבותיהם של שביטים? לא ניתן לאתר על פני ליבותיהם שביטים מקורות מובנים מאליהם מהם נובעים זנבותיהם. התצלום למעלה, אשר בוצע ב2015 בידי רכב החלל הרובוטי רוזטה, של סוכנות החלל הארופית ESA, אשר שהה במסלול הסובב את השביט 67P/Churmyunov-Gerasimenko (השביט CG) מ2014 ועד 2016. בתצלום ניתן לזהות נביעות של גז ואבק משלל אתרים על פני ליבת השביט CG, עודו מתקרב אל השמש ומתחמם. השביט מורכב משתי אונות מרכזיות - הגדולה יותר משתרעת על פני כ4 ק״מ, והקטנה יותר על פני כ2.5ק״מ - המחוברות בצוואר צר. ניתוח התצפיות מלמד כי על מנת לייצר את סילוני האבק והקרח אותם רואים בתצלום, תהליך ההמסה צריך להתרחש במעמקי השביט. השביט CG (המוכר גם כשביט 67P) מאבד את הסילונים הללו (כ1 מטרים קוטרו של כל אחד מהם) במהלך כל אחת מהקפותיו בת 6.44 שנים, סביב לשמש. בקצב שכזה צפוי כי ידרשו אלפי שנים להתכלותו של השביט עקב הסילונים. משימתה של רוזטה הסתיימה ב2016 בהתרסקות מבוקרת על פניו של השביט CG.

Comet67P_Rosetta_960.jpg

לינקים בעניין NEOWISE

  • פרוייקט NEOWISE: פרוייקט לזיהוי ומעקב אחר גופים המתקרבים לכדור הארץ. הפרוייקט גילה את השביט הקרוי על שמו, במקרה, בחודש מרץ האחרון. בתצלום - טלסקופ האינפרא-אדום החללי של הפרוייקט.

  • סוכנות החלל האמריקאית: כיצד צפות בשביט NEOWISE.

  • מזג האוויר בחלל. אתר העוקב אחר סביבתו הקרובה של כדור הארץ.

  • סקיי אנד טלסקופ. מגזין מוביל לחובבי אסטרונומיה.

  • שמיים וארץ. אתר המרכז מידע על מערכת השמש, חקר החלל ואטרקציות לתצפית מכדור הארץ.

  • גלריית תצלומי השביט - ממצלמות חובבים ברחבי העולם. הגלריה מתעדכנת באופן שוטף

NEOWISE Telescope.jpg
bottom of page